|
השקעה ישירה באנרגיית הגז הטבעי - פורסם בתאריך 06/07/2006
שחף פרקש
תחנת הכוח רידינג שבצפון ת"א עברה לשימוש בגז טבעי אחרי שנים של מאבק מצד ארגוני הסביבה והתושבים. בכך נכנסה ישראל (באיחור של 200 שנה בלבד) למעגל המדינות המערביות המשלבות את אנרגיית הגז הטבעי להנעת הכלכלה של המדינה כולה. במאמר הבא אסקור את שוק האנרגיה המופקת מגז טבעי בעולם כולו ואפרט את אפשרויות ההשקעה הישירה העומדות בפני הסוחר בישראל.
מבוא
גז טבעי (Natural Gas) הוא בעצם סוג של דלק מאובן אשר בצורתו הטבעית הוא חסר צבע וחסר ריח. לתוך ההגדרה של הגז הטבעי נופלות תערובות גזים שונות על בסיס פחמני כאשר הגז העיקרי בכולן הוא גז המתאן ( 4 CH). הגז הטבעי הוא חומר דליק ביותר הנשרף בבעירה נקיה ומשחרר בבעירתו כמות נכבדת של אנרגיה. בעירה של 1 קוב (מטר מעוקב) גז טבעי באיכות מסחרית משחררת כמות אנרגיה של 38 מגה-ג'אול (10.6 קילו-וואט). לשם ההשוואה, כמות זהה של פחם תשחרר אנרגיה בעוצמה של כ- 40% בלבד מהאנרגיה של בעירת הגז.
כבר עתה כדאי להזכיר כי בארה"ב מידות האנרגיה שונות מאצלנו בישראל ושם הטרמינולוגיה מתייחסת לבעירה של 1 רגל מעוקב המשחררת אנרגיה בת 1031 יח' חום בריטיות (BTU).
המכירה של גז טבעי בארה"ב מתבצעת ביחידות של therm, כל יח' טארם אחת מכילה 100,000 BTU.
מעט היסטוריה
ההיסטוריה של הפקת הגז הטבעי היא ארוכה ורב-גונית. בסביבות השנה ה-500 לפני הספירה גילו הסינים את העוצמה שבבעירת הגז והשתמשו בקני במבוק חלולים להוצאת גז טבעי ממאגרים תת-קרקעיים, את הגז המופק הם שרפו והשתמשו בחום לאידוי מי ים וכך הם יצרו מלח ומים מותפלים.
בשנת 1785 היתה זו בריטניה שביצעה את השימוש התעשייתי הראשון בגז טבעי אשר הופק ממכרות הפחם שלה כמוצר לוואי. תחילה השתמשו בו רק לשימושים תעשייתיים של חימום דוודים גדולים, ולאחר מכן השימוש התפשט לתאורת רחובות ושימושים ביתיים נוספים.
בשנת 1812 כבר סופק הגז לתאורת הרחובות בלונדון דרך צנרת מרכזית. בשנת 1816 נבנתה מערכת דומה בבולטימור בארה"ב, ובשנת 1959 כבר הייתה חברת גז בכל עיר חשובה ברחבי צפון אמריקה.
שימושים
בעולם המודרני,מאז הגילוי הסיני, התרחבו השימושים בגז הטבעי וכיום ניתן למצוא אותו בשימוש במספר תעשיות מובילות:
תעשיית יצור החשמל – הגז הטבעי משמש מקור נכבד ליצור חשמל באמצעות טורבינות גז ואדים. התהליך המודרני הנקרא "המעגל המשולב" מחבר בין שתי שיטות ההנעה, של גז ואדים, עד לקבלת היעילות המקסימלית. היתרון בנוסף ליעילות הוא העובדה כי גז טבעי בוער בצורה נקייה יותר מפחם או דלק על בסיס נפט ומשחרר פחות גזים היוצרים את אפקט החממה העולמי.
תהליך נוסף ליצור חשמל נקרא "תאי דלק", תהליך זה פולט עוד פחות גזים מהתהליך המשולב אך נכון למחירי שנת 2005 התהליך לא ריווחי ושימושו מוגבל לאזורים מסוימים בלבד.
תעשיית הדלק לרכבים – גז טבעי משמש ליצור והפקה של גז ההידרוג'ן, אחד מהגזים הנקיים ביותר המשמשים כתחליף לדלק הרגיל בבואנו להניע את המכונית או האופנוע.
שיטה נוספת, נפוצה יותר בשימוש, המשתמשת בגז טבעי כתחליף לדלק להנעת רכבים, היא שיטת CNG (Compressed Natural Gas). בשיטה זו דוחסים גז טבעי בלחץ גבוה לתוך מיכל. הדחיסה בלחץ הופכת את הגז לנוזל התופס נפח קטן בהרבה. המדינות בהן יש את מספר הרכבים הגבוה ביותר המונעים בשיטה זו הן ארגנטינה, ברזיל, פאקיסטן, איטליה והודו. בשיטת GNC היעילות בבעירת הגז שווה לזו של שריפת הדלק הרגיל אבל זיהום האויר כתוצאה מהשריפה קטן יותר, משמעותית, בגז.
שימושים ביתיים – הגז הטבעי תופס נתח שוק גדל והולך כגז לבישול ביתי וכספק האנרגיה לחימום הבית.
שיטת ה- GNC (אותו גז דחוס) מועדפת לשימוש ביתי על ידי תושבים באזורים כפריים מרוחקים אשר אין להם קישור לצינורות הגז המרכזיים במדינות האם.
שימושים חקלאיים – הגז הטבעי הפך למרכיב חיוני בתהליך יצור האמוניה. האמוניה משמשת כדשן לכל סוגי הצמחים. תהליך הפקת האמוניה נקרא "תהליך הבר" (Haber process) והוא נחשב לחיוני ביותר בכל תעשיית הדשנים כולה.
שימושים נוספים – משתמשים בגז טבעי, בצורותיו השונות, גם ליצור בדים, זכוכית, פלדה, פלסטיק, צבעים ועוד.
הובלה ואיחסון -
כאשר משתמשים בגז הטבעי לטובת תהליכים תעשייתים יש לזכור כי ההובלה והאחסנה שלו הן האתגר העיקרי. הגז הינו דליק ביותר ועלול לגרום לפיצוצים בעוצמה חזקה ביותר.
מבחינת הובלה, צינורות להובלת גז הם אומנם הפיתרון החסכוני ביותר מבחינה כלכלית אבל פיתרון זה בילתי אפשרי כאשר ההובלה היא לאזור רחוק מעבר לים. צינורות גז הם גם מקור למחלוקות פוליטיות רבות למשל על איכות סביבה ופיתוח אזורי מואץ ובכל מקרה בנייתם אורכת זמן רב ודורשת השקעת משאבים רבים. האיום המודרני בטרור גורם לצינורות הגז להוות עקב אכילס לכלכלות מתפתחות עקב הקושי הגדול להגן פיזית על הצינור.
להעברת גז טבעי בדרך הים, למרחקים גדולים, משתמשים באוניות ענק הנקראות " LNG carriers". כאשר המדובר על מרחקי תובלה ימיים קצרים יותר נעשה שימוש במיכליות המוטענות ב- GNC המוכר לנו מהסעיפים הקודמים. בכל מקרה, הובלה כזו במיכלים מחייבת ציוד קצה מיוחד ויקר המשמש לדחיסה ולשיחרור מטען הגז.
מבחינת איחסון הגז, לרוב האחסנה מבוצעת בעומק האדמה בתוך מיכלים מיוחדים. יש לתת את הדעת על כך כי מבחינה בטיחותית אסור לאפסן כמויות גדולות בצמידות לאזורים מיושבים ולכן עלויות השינוע ממרכז האיחסון למשתמש הקצה עלולות להיות גבוהות.
היצע
בעולם כולו הופקו בשנת 2003 2.674 טריליון קוב גז טבעי כאשר מתוכם 667 ביליון קוב יוצאו ממדינה למדינה. הרזרבות המוכחות, בכדוה"א כולו, של גז טבעי עומדות נכון לשנת 2003 על כמות אסטרונומית של 174.6 טרליון קוב.
ההפקה הגדולה ביותר של גז טבעי מתבצעת משדות נפט ומשדות גז טבעי. לגז הטבעי המיוצר מבארות הנפט קוראים casinghead gas והמדינות המובילות בהפקת גז זה הן אותן המדינות המובילות ביצור נפט כמו ערב- הסעודית, קנדה, ונצואלה, נורבגיה ועוד.
שדות גז טבעי הם מקור עיקרי נוסף בהפקת הגז ושני השדות הגדולים בעולם, נכון להיום, הם השדה בדרום פארס אשר באירן (26% מהיצור העולמי) והשדה בשם "אירנגוי" אשר ברוסיה (34% מהיצור העולמי). בשני שדות אלו ישנם רזרבות מוכחות של 10 בחזקת 13 (!) קוב גז טבעי. גם בקאטר למשל ישנן רזרבות בגודל של 25 מליארד קוב גז (כ-5% מהרזרבות המוכחות בעולם), כמות זו בלבד אמורה להספיק ל-250 השנים הבאות במקרה וקצב השימוש ימשך כמו זה של היום.
בשנת 1959 התגלו כמויות ענקיות של גז טבעי בשלוכטרן שבצפון הולנד, וגילוי זה גרר קידוחי ניסוי רבים בים הצפוני. רוב הצרכנים בבריטניה, למשל, מקבלים כיום אספקת גז טבעי דרך רשת הפצה, המחוברת ישירות למתקני ההפקה של הים הצפוני, באמצעות צינורות תת-ימיים.
סוג דומה של גז טבעי מופק ממכרות פחם במקומות שונים בעולם. בתחום הפקה זה שולטת אוסטרליה אשר אוגרת בתוכה כמויות עצומות של פחם. אציין כי שיטת הפקה זו יקרה יותר מהגז המופק מנפט ולכן היא כלכלית רק כאשר מחירי הגז עוברים סף מסויים.
גם בארה"ב (המייצרת 30% מהתפוקה העולמית) ישנן רזרבות עצומות של גז אשר מוערכות היום כמספיקות לצריכה רציפה של 63 שנים לפחות. מעל 20 מדינות בארה"ב מפיקות גז בכמויות מסחריום אך עיקר ההפקה (75% מכל היצור) מתרכז במדינות טקסס, לואיזיאנה, אוקלהומה וניו-מקסיקו. בשנת 2004 נקדחו ברחבי ארה"ב כולה 23,000 קידוחי גז טבעי חדשים (בנוסף ל-300,000 הקיימים) אשר העלו את התפוקה הכוללת באחוזים בודדים בלבד (התפוקה בשנת 2002 לדוגמא עמדה על 24,130 מליון רגל מעוקב).
שוק יצרני הגז בארה"ב מכיל לא פחות מ-6000 יצרנים שונים אשר גודלם נע מחברות משפחתיות בעלות קידוח אחד ועד למגה-חברות כמו אקסון ו"של". מעניין לציין כי 50% מתצרוכת הגז הטבעי בארה"ב מסופקת דווקא ע"י חברות פרטיות קטנות.
ביקוש
הצריכה העולמית בפועל, עמדה בשנת 2003 על 2.673 טרליון קוב גז טבעי כאשר מתוכם 633 ביליון קוב נצרכו בארה"ב לבדה. לשם ההשוואה בישראל באותה השנה נצרכו 200 מליון קוב בלבד. בארה"ב יש למעלה מ- 68 מיליון צרכני גז טבעי. רובם הם בעלי הבתים הצורכים 24% מסך הצריכה הלאומית. אחריהם נמצאים הצרכנים המוסדיים אשר משתמשים ב- 15% מסך הצריכה בארה"ב. מפעלים יצרניים גדולים משתמשים גם הם בכמויות הולכות וגדלות של גז טבעי, 38% מסך הצריכה בארה"ב שייכת להם ולבסוף נמצא השימוש בגז טבעי ליצור חשמל, הצריכה המוקצבת ליצור חשמל מגז טבעי עומדת על 23% נכון לשנת 2003.
בהסתכלות כוללת יותר, נתוני הצריכה של הגז הטבעי בארה"ב מעמידים את השימוש באנרגיה זו במקום השני מבין כלל האנרגיות הקיימות. במקום הראשון נמצאת האנרגיה המופקת מנפט עם 39% שימוש, במקום השני כאמור נמצא הגז הטבעי עם 24% שימוש. אחרי הגז הטבעי נמצאת אנרגיית הפחם אשר השימוש בה עומד על 22%. ולבסוף נמצאת האנרגיה הגרעינית האחראית על 8% בלבד מסה"כ השימוש.
השקעה ישירה מהי
בהשקעה ישירה המשקיע שם את כספו בצמוד למחירי הסחורה הנבחרת. אין צורך לקנות מניות של חברה המחזיקה מלאי מהסחורה המבוקשת אלא ניתן להשקיע במלאי לבד. השקעה ישירה חוסכת את עלויות התיווך הנוצרים בהשקעה עקיפה דרך חברה. עלויות התיווך הן למשל שכר מנהלי החברה, הוצאות פחת, בונוסים לעובדים, הוצאות רכב ועוד ועוד. דרך מסחר בחוזים עתידיים יכול הסוחר לקשור את השקעתו ישירות למחירי סחורה מסויימת במינימום הוצאות.
נתוני החוזה העתידי של הגז הטבעי
http://www.nymex.com/HP_spec.aspx
החוזה נסחר בבורסת הסחורות של ניו-יורק NYMEX- New York Mercantile Exchange.
המסחר האלקטרוני מתבצע על פלטפורמת הגלובקס של בורסת CME.
גודל החוזה: 10,000 מליון יח' חום בריטיות (mmBtu).
ציטוט המחיר: דולרים וסנטים אמריקאיים ליחידת mmBtu אחת.
היקף החוזה (נכון לשער של 6.1$ ליח' אחת) עומד על 61,000 $.
תנועת מחיר מינימאלית: 0.001$ ליחידת mmBtu אחת (10$ לכל החוזה).
פקיעת החוזה הינה פיזית ומתבצעת בצינור הנפט של חברת הנרי-האב (Henry Hub) בלואיזיאנה.
שעות המסחר (שעון ניו-יורק): מסחר ידני בין 10:00 בבוקר ל- 14:30.
מסחר אלקטרוני מ- 15:15 ועד 09:30 ביום שלמחרת.
החוזה נפתח לאורך כל אחד מחודשי השנה.
הביטחונות הנדרשים מסוחר עומדים על 11,644 $ לכל חוזה.
קיים גם חוזה מיני גז טבעי המקיף בדיוק חצי מהכמות של החוזה הגדול.
הביטחונות הנדרשים לחוזה המיני הם 2911 $.
על חוזה זה נסחרות במקביל גם אופציות קול ופוט המאפשרות ביצוע של אסטרטגיות מסחר מורכבות הן לספקולציה והן לגידור.
עקב המורכבות במסירה של חוזה זה הבורסה מפעילה בו מנגנון הבא להפגיש בפקיעה בפועל בין המוכר לקונה. המנגנון נקרא אי.די.פי (Alternate Delivery Procedure - ADP) והוא נכנס לפעולה לאחר שהקונה והמוכר ביצעו את הרכישה או המכירה במהלך המסחר בבורסה.
ניתן ללמוד יותר על התהליך באתר האינטרנט של הבורסה בכתובת: www.nymex.com .
בכל מקרה, סוחר ספקולנט לא אמור להשתמש במנגנון זה.
בנוסף לחוזה הרגיל של הגז הטבעי מפעילה הבורסה 30 חוזים נוספים דרכם ניתן לגדר את מחירי הגז המועבר דרך צינורות אחרים ברחבי ארה"ב אל מול מחירי הגז בצינור "הנרי-האב".
* אציין כי קיים חוזה גז טבעי מרכזי נוסף הנסחר בלונדון בבורסת IPE אליו לא התייחסתי במאמר זה.
הסתכלות טכנית על מחירי הגז הטבעי
מחיר המינימום של החוזה עומד על אזור 2$ ליח' אחת (mmBtu). במחיר הזה החוזה נתמך לאורך כל שנות ה-90. בסוף שנת 2000 קפצו לפתע מחירי החוזה וקבעו את שיאם ברמת 10$ הדולרים ליח'. כנראה והקפיצה הפעילה לחץ גדול על היצרנים שהזרימו היצעים לשוק וגרמו למחיר לרדת חזרה עד לרמת 2$ ליח'. אולם מאז 2002 מחירי הגז הטבעי עלו בהתמדה, בתנודתיות אכזרית, אשר לרגע אפילו הקפיצה את החוזה לרמת 12$ ליח'. שנת 2005, אשר התאפיינה בעליה חדה במחירי הנפט, הביאה את הגז הטבעי לקביעת מחירי שיא חדשים אשר נבדקו שוב ושוב לאורך כל השנה ועמדו כבר על 16$ ליח'. מרמת השיא הזו, התדרדר מחיר הגז ובשנת 2006 המחיר מדשדש לו בין 10$ לבין 6$ ליח'. אלו עדיין מחירים גבוהים יחסית אשר משקפים נאמנה את התפיסה החדשה של מחירי אנרגיה גבוהים.
מחינה טכנית טהורה החוזה נמצא במגמת עליות ארוכת טווח אבל חייבים לציין כי התנודתיות בחוזה זה גבוהה בהרבה מהנצפה בחוזים עולמיים אחרים.
אפשרויות מסחר
האסטרטגיה הראשונה הקופצת לעין מהסתכלות על גרף החוזה היא כזו המנצלת את התנודתיות הרבה בנכס. סחרני אופציות מנוסים יגלו הזדמנויות מסחר רבות בקניית ובמכירה של אוכפים ושקתות. למשל, בתקופה המאופיינת בתנודתיות קטנה יחסית ניתן לשקול קניה של קול ופוט על הכסף ולצפות לתזוזה חדה או בתקופות של תנודתיות מתפרצת גבוהה ניתן למכור אוכף במחיר יקר יחסית ולקוות להסכמה בין הסוחרים לגבי המחיר העכשווי.
אסטרטגיית מסחר נוספת, ייחודית לסחורה זו בלבד, היא מסחר במרווח בין מחיר הגז הטבעי לבין מחירי חוזה החשמל. המרווח הנ"ל נקרא "מרווח הניצוץ" (The spark spread) והוא משמש סוחרים רבים הן לגידור בתעשיית האנרגיה והן לעשיית רווח בתקופות של מחירי גז או חשמל קיצוניים האמורים להצטמצם.
עוד על מסחר במרווחים ניתן ללמוד בקישור הבא.
גז טבעי בישראל
לפי האתר של רמי אריאלי ממכון ויצמן, בשנת 2000 התגלה גז טבעי בכמויות מסחריות בחופי ישראל (ליד אשקלון ועזה). חברת הגז הבריטית "בריטיש גז" גילתה מול חופי עזה מאגרים גדולים המוערכים בכ- 50 מיליארד מטרים מעוקבים. חברות ישראליות נוספות מצאו מול חופי אשקלון גז בכמות של 4-8 מיליארד מטרים מעוקבים. מעריכים את סה"כ כמות הגז במאגרים אלו בכ- 100 מיליארד מטרים מעוקבים. כמות זו מספיקה להערכת המומחים לצריכת המשק הישראלי לתקופה של 10-15 שנים.
כיום נעשה שימוש מועט בגז טבעי בישראל, כ- 200 מליון קוב בשנה, ותחנות הכוח ובתי הזיקוק ממשיכים להשתמש בדלקי המחצבים האחרים: פחם ודלק נוזלי. רק לאחרונה, כאמור, עברה תחנת הכוח רידינג בת"א לשימוש בגז טבעי ויש לקוות כי אחריה יעברו תחנות נוספות.
קיימת החלטת ממשלה, והתארגנות של חברת החשמל, להגדיל את השימוש בגז טבעי לייצור חשמל בשנים הראשונות של המאה ה- 21. קיימת גם החלטת ממשלה לייבא גז ממצרים כדי לגוון את מספר הספקים, ועל ידי כך להגביר את התחרות, ולהוזיל את מחיר הגז.
בשנת 2002 אושר בכנסת ישראל "חוק הגז". מטרת החוק היא להקים חברה להולכת גז לכל צרכן בישראל. ההחלטה קובעת שזכיין יחיד ייבחר במכרז להובלת גז. זכיין זה יניח את הצנרת הראשית, ויפעיל אותה לפחות 30 שנה. משווקי הגז יתחברו לרשת זו עם רשתות מקומיות לבתי הצרכנים, ובכך יוחלפו בלוני הגז הביתיים בצנרת תת קרקעית.
בעידן של מסחר עולמי בחוזים עתידיים גם אתה יכול להיות ספק גז טבעי – רק תבחר את המחיר !
בהצלחה ובזהירות,
שחף פרקש
אנליסט ומנהל גידור סיכונים
מרקט פלייס
|
