הפסקות מסחר-
שחף פרקש מנהל השקעות בנגזרות מרקט פלייס
המיני-מפולת האחרונה בשווקים העולמיים, בשילוב עם להטוטי עושי השוק לקראת הפקיעות במעוף הישראלי חידדו את הצורך להכיר ולהפנים את תנאיי גבולות הפסקת המסחר בבורסות השונות בעולם.
מחירי גבולות המסחר (price limits) מתייחסים לטווח המקסימאלי המותר לנכס כלשהו להיסחר בו. כלומר הנכס יכול להיסחר ביום מסוייםרק בין הגבול התחתון ("רצפה") ובין הגבול העליון ("תקרה"). שיטת גבולות זו, בתאוריה, הינה דרך למניעת פאניקה כללית בשוק. הרעיון הוא לאפשר לציבור המשקיעים להירגע ולספק להם זמן להפנים אינפורמציה חדשה במקרה של תנועה חריגה בשוק. דוגמא מפורסמת להפסקת מסחר התרחשה לאחר הפיגוע בתאומים (11/9), אז הושהה המסחר, באופן חריג ביותר, למספר ימים רצופים.
מהם גבולות מסחר? גבולות המחיר נקבעים לרוב, על בסיס שינוי יומי, כאשר השינוי מבוטא באחוזים ומתייחס למחיר הסגירה של יום המסחר הקודם. לדוגמא, בחוזה העתידי על מדד הדאו-ג'ונס, גבולות המסחר נמצאים במרחק של 10% ממחיר הסגירה של היום הקודם. לכן, אם החוזה נסגר על שער של 12,000 נק', ביום המסחר הבא ניתן יהיה לסחור רק בין השערים של מינימום 10,800 נק' ומקסימום 13,200 נק' (כלומר 1200 נק' מעל או מתחת).
האם כולם מסכימים להם?
לשיטת הגבולות קיימים תומכים ומתנגדים הנחלקים ביניהם בדעה האם השימוש בשיטת הגבלת המחיר אכן משרתת את כלל המשתתפים בשוק. הויכוח מתנהל במספר חזיתות ומנסה להשיב על מספר שאלות: האם השיטה אכן מפחיתה את התנודתיות התיאורטית האפשרית בשוק? האם המגבלות אכן ממתנות שינויי מחיר קיצוניים, כלומר מרגיעות פאניקה ומשכיחות אופוריה? האם הגבלת מחיר יומית לא פוגעת בעיקרון "גילוי המחירים" כי הרי המחירים בבורסה אמורים לייצג את המחיר האמיתי של הסחורה בשוק החופשי? ולבסוף, האם לא מתרחש מצב הפוך בו גבולות המחיר מושכות דווקא, את שערי הנכס כמו מגנט פסיכולוגי המופעל על השוק?
כאשר באים לענות על שאלות אלו יש לתת את הדעת גם על: האם התשובה זהה לנכסים בעלי נזילות מלאה לעומת נכסים בהם קיימת נזילות מאותגרת?
המתנגדים לשיטה מדגישים את העלויות של הנהגת גבולות הנוגעים בעיקר לפגיעה ביכולת הנזילות, כלומר, סוחרים אשר ינסו לקנות או למכור פוזיציות שברשותם לא יצליחו בכך. בנוסף, יש לזכור כי תתרחש גם פגיעה בגופים הגדולים המפעילים אסטרטגיות גידור ממוחשבות ואוטומטיות כמו גם בחברות תעודות סל אשר יכזיבו במעקב אחר המדד המבוקש.
התומכים טוענים כי לשיטה יש תועלות פסיכולוגיות חיוניות לתפקוד השוטף של השוק בנוסף לצורך ההכרחי ליכולת ניהול סיכונים בשווקים ממונפים. את התועלת הפסיכולוגית קל להסביר בכך שהסוחר יכול לדעת מראש את מקסימום ההפסד היומי האפשרי בתיק ההשקעות שלו ולכן הוא פחות יהסס להשקיע, ואילו את הצורך בניהול סיכונים נסביר בכך שבצורת מסחר המשלבת ביטחונות, כמו בחוזים עתידיים ואופציות, הבורסה חייבת לדעת מראש את גודל התנועה המכסימלית האפשרית ולדרוש את הביטחונות בהתאם. התומכים מוסיפים גם שאין הכרח כי גבולות המסחר יהיו סימטריים וכי ניתן להתייחס שונה למצב של עליה באופוריה מול ירידה בפאניקה.
אז מהי הדעה הנכונה?
לא לכל השאלות יש תשובה ברורה והמחקרים האקדמאיים בנושא רק מגבירים את המחלוקת. מה שברור הוא שבכל מקרה יש להציב את גבולות המסחר במרחק גדול יחסית על מנת להשיג מינימום נזק, אולם גם אז תרומתם למסחר גבולית וקשה לכימות כלכלי.
ומה קורה בפועל בשווקים?
לסיום, אביא דוגמא הממחישה, עד כמה מתקדמות הבורסות למסחר בחוזים ונגזרות, אשר משתמשות בשיטות דינאמיות של הגבלת שערים בזמן אמת. גישה שכזו אכן יכולה להגן, לדעתי, על הציבור, מפני הונאות ו"הרצת שערים", מבלי לפגוע קשה מדי ביעילות המסחר. הדוגמא מובאת מבורסת הסחורות של שיקגו (CME) והיא מתייחסת לגבולות המסחר בחוזה עולמי בעל סחירות אינסופית על מדד סטאנדארט אנד פור: דוגמא להגבלות מסחר בשוק החוזים ( מיני-SP 500) 1)ההגבלה הראשונה – 5% בכיוון מטה בלבד. במקרה של נגיעה בגבול, המסחר בחוזה יתאפשר רק במחיר הגבול או מעליו במשך 10 דק' (או עד לשעה 14:30 שעון שיקגו). אם לאחר המגבלה עדיין אין אפשרות למסחר, המסחר בחוזה ייעצר ל-2 דק' וימשיך בכל מקרה עם הגבלת 10%. 2)הגבלת 10% בכיוון מטה בלבד. עד השעה 13:30 המסחר יתאפשר רק מעל לגבול זה. המסחר ייעצר רק במקרה ובורסת ניו-יורק (NYSE) תחליט להשהות את המסחר (וזאת בעקבות ירידה של 10% במדד הדאו). המסחר יחזור רק אם וכאשר מעל 50% מהמניות המרכיבות את המדד נסחרות. לאחר ההפסקה המסחר יתחיל עם הגבלת 15%.
מומלץ להתעדכן, מדי פעם, ברשימת הגבולות העדכנית המופיעה בקישור הבא: גבולות מסחר (חשוב להקפיד להתעדכן בעיקר לאחר תקופות של שינוי קיצוני בתנודתיות)
דוגמת מסך של גרף מיני SP בהפסקת מסחר (22/01/2008)
להגדלה לחץ על התמונה
שחף פרקש מנהל השקעות בנגזרות מרקט פלייס
למאמרים נוספים בנושא חוזים
למאמרים נוספים בנושא אופציות
למאמרים נוספים בנושא מסחר
למאמרים נוספים בנושא השקעות אלטרנטיביות
|